חלוקת עומס- היא יצירת ריבוי נקודות אחיזה/ עגינה, לטובת חלוקת משקל של חפץ/ אדם וכו'…
איפה זה פוגש אותנו בסנפלינג?
מכירים את זה שהגעתם למצוק ויש עץ גדול ויפה עם שורשים יציבים?
בולדר ענק?
שכל מה שצריך בשביל לבנות עליו עגינה, זה הקפה שלו ע"י סלינג או לולאת הצלה? פשוט.
אבל מה קורה ברגע שבולדר ענק מצטמצם-
לגשר סלע קטן
חריץ סלע זעיר
עץ שיטה קטן ועדין
ג'וזון
או בולט כימי/ מכאני שתקוע בליבו של נחל?
כאן נכנסת חלוקת עומס.
אז פרקטית, איך נעשה את זה נכון?
נייצר ריבוי אחיזה על ידי כמה שיותר אחיזות קטנות
לדוגמא: גשרוני סלע- נחבוק עם לולאות או סלינגים
בחריצי סלע- נתקע קשרי בוכטה או סוף חבל ומהם נוציא לולאות שמנית לעגינה (או כל קשר לולאה מוכר) [על קשרי סוף חבל כתבתי במדריך אחר מוזמנים להציץ בקישור]
בתמונה השתמשנו בקשרי בוכטה (ולא בסלינגים או לולאת הצלה) בשביל להדגים שיטה פחות נפוצה👇🏼
איך מחברים את כל העגינות הקטנות יחד??
שיטה ראשונה שראיתי שחברה עובדים איתה במצוקים, היא לחבר טבעת לחבל מהעיגונים, כל נקודה בנפרד.
אך זו שיטה בעיתית, ויכולה להיות מסוכנת במקרה של כשל, ברגע שנקודת חיבור זזה מצד לצד- צד אחד מתוח והשני רפוי.
הסיכון במקרה של כשל- יש יותר מידי חופש לנקודה השנייה והמכה שהיא תקבל עלולה לגרום לפציעה לחבל/ סלינג או אפילו לשבור את הנק' סלע.
שיטה זאת אינה מומלצת אינה יעילה ואף מסוכנת!
כאן נכנס השימוש בחלוקת עומס דינאמית:
אפשר לייצר אותה ע"י סלינג (רצועה) או חבל
ללולאות שמינית בסוף כל עגינונת קטנה שייצרנו מחברים טבעת.
לטבעת מקליפים סלינג או לולאה שייצרנו מחבל (עדיף לחבר חבל בקשר פלמי כי הוא "מבזבז" הכי פחות מקום בתוך מערכת החלוקה).
לוקחים את הסלינג ועם האצבע, מסובבים ומושכים קדימה.
על נקודת החיבור מקליפים טבעת
והרי לכם נקודת עגינה עם חלוקת עומס דינאמית 🎊
עשו ניסוי, משכו מצד לצד והטבעת תזוז לפי מיקומכם אבל לא יווצר מצב של נקודת עגינה רפויה.
בתמונות הבאות ניתן לראות דוגמאות לחלוקת עומס עם סלינג, חבל ועגינה טבעית:
חלוקת עומס עם סלינג (רצועה) (שימו ♥ מחייב סלינג גיבוי) על בולטים
יש גם סרטון 👇
חלוקת עומס עם חבל:
יש גם סרטון 👇
חלוקת עומס על עגינות טבעיות:
יש גם סרטון 👇
בהצלחה!
שימו ♥
חומר זה הוא לתזכורת והעשרה לאנשים שעברו הדרכה והכשרה מסודרת בתחום.
אין לקחת מכאן תחושת הכשרה ולצאת באופן עצמאי למצוקים רק על סמך מאמר זה.
